כל מה שחתונה

הרגל נעשה טבע שני

הרגלי חיים

אנו בני הרגשה וכל דבר שקיים בעולמנו אנו יכולים להרגיש, אם נתרגל דבר מסוים אנו יכולים לפתח הרגשה אליו. ברגע שאדם מתרגל למשהו הדבר הופך אצלו לטבע שני. בעולמנו הגשמי אנו קולטים בעזרת חמשת החושים שנולדנו עמם וכל חוש אחראי על קליטה של חלק מוגבל ממה שנמצא לפניו.
למשל בעיניים אנו רואים עד גבול מסוים גם למרחק וגם אורך גל מסוים, דרך האוזניים שומעים בגבולות של כמה תדרים ומחוץ לגבולות אלו אנו לא קולטים כלום ואנו מפרשים זאת כאילו אין שם משהו למרות שיש סביבנו עוד הרבה דברים אך משום מגבלת החושים שלנו אנחנו מחמיצים אותם. אם נרגיל את עצמנו ע"י תרגול והתמדה נוכל לאמץ אלינו דברים שלא קיבלנו מהטבע אלא אנו נהפוך אותם לטבע שני.
בעולם הרוחני הדבר שונה מהעולם הגשמי. האור שברא את הכלי הטביע בו את כל מה שיש באור, כך שאם אנחנו רוצים לגלות משהו מהעולם הרוחני אנו צריכים לפתח כלי שירגיש את מה שהבורא הטביע בנו שבחמשת החושים שלנו אי אפשר לקלוט. אם נתרגל דבר מה שאין לנו בו טעם כלל, בהתמדה ובחזרתיות נתחיל אט אט להרגיש בחוש החדש, החוש רוחני את השפע וכל הטוב שהבורא רוצה לתת לנו. הבורא הוא כל כולו אהבה והשפעה ואנו הפוכים ממנו לחלוטין, הוא ברא אותנו כרצון לקבל לעצמנו בלבד או כיצר רע, כך שמובן למה אנו לא מצליחים להרגיש את כל הטוב שהבורא משפיע עלינו כל רגע ורגע כאן ועכשיו.
אנו, בני האדם, כדי שנוכל להרגיש משהו בתוכנו אנו צריכים להתאים את עצמנו לדבר שאנו רוצים להרגיש, בדומה אם נרצה לשמוע באוזננו שבנויה לקלוט גל בטווח מסוים כך נצטרך לכוון את מקלט הרדיו לאותו הגל אחרת אם לא תהיה השוואת צורה לא נצליח לשמוע, באותו אופן כדי לקלוט את הבורא, כדי שנוכל לקבל ממנו את כל השפע אנו צריכים להשוואת צורה איתו, פשוט מדהים לחשוב שהבורא נמצא איתנו כל רגע רק אנו לא מזהים אותו כי התכונות שלנו הפוכות. לקריאה נוספת – http://bapnimiyut.co.il/