כל מה שחתונה

האדם זמני או נצחי

כדי לענות על השאלה האם האדם הוא זמני או נצחי עלינו לבדוק מהו אדם. האם האדם הוא אותו הולך על שתיים שקיבל את יכולת הדיבור ואת יכולת החשיבה? האם הוא אותו גוף המורכב מאוסף איברים? האם הוא סך כל החלבונים המרכיבים את גופו? אם זה עונה להגדרה של אדם אז הוא צריך להיקרא חיה מדברת ולא אדם, כי כל ההבדל בינו לבין החיות זו יכולת הדיבור והמחשבה. אז כן, הוא זמני. הוא נולד ביום מסוים והוא מת ביום מסוים. הוא נקבר באדמה וכל החלבונים שמהם הוא מורכב נרקבים, מתפרקים ואינם.
אבל אז נשאלת השאלה האם החיה המדברת הזו היא אך ורק החלבונים האלה? האיברים שמפסיקים לפעול עם המוות? או שהיא משהו גבוה יותר? כי מאיפה באה יכולת המחשבה והדיבור שהם לא גשמיים, שאי אפשר לגעת בהם? ככל הנראה מהאלוהות. אזי הערך המוסף הז הוא ניצוץ נשמה המשתמש בגוף החלבוני כדי לעשות עבודה בעולם הזה? אזי הגוף החלבוני אומנם מתכלה, אבל ניצוץ הנשמה שמשתמש בגוף כדי להתפתח רוחנית הוא נצחי. הוא מגיע לעולם הגשמי הזה כדי לגדול ברוחניות. כשהגוף ימות, ניצוץ הנשמה הזה ימשיך להתקיים ויגיע שוב לגוף חדש שייוולד על מנת להמשיך את עבודתו וכך שוב ושוב. בעוד הגוף החלבוני הוא משהו גשמי שניתן לתפוס אותו בחמשת החושים שלנו, הרי שניצוץ הנשמה לא נתפס בחמשת החושים, הוא יכול ככל הנראה להיתפס בחוש השישי שגם הוא שייך רק לדרגה שהיא גבוהה יותר מן החיה המדברת.
אם האדם הוא הדרגה הגבוהה ביותר בהתפתחות של הניצוץ הנשמתי, דהיינו שהניצוץ הנשמתי כבר הגיע לדרגת דומה לבורא, שמכך גם נגזר שמו. אדם במובן אדמה לבורא. הרי שבשיא דרגתו הוא כבר אחד עם הבריאה. כשהוא מסיים את חזרתו לעולם הגשמי שלנו, אין הוא נזקק יותר לגוף החלבוני על מנת להשתמש בו. הוא סיים את גלגוליו בעולם הגשמי ונמצא לנצח נצחים בעולמות עליונים. הוא מתמזג עם כל ההוויה שהיא נצחית.
עוד על משמעות החיים – http://officesetupz.com